על קצה המזלג- מתי כדאי לפנות לאבחון של קלינאית תקשורת ???

חשוב לדעת-
במקביל לפניה לקלינאית תקשורת כדאי לבצע בדיקת שמיעה על מנת לוודא כי שמיעתו של הילד תקינה.

השלבים המתוארים הינם בקווים כלליים בלבד ואינם מהווים תחליף לאבחון אצל קלינאי תקשורת!

סביב גיל שנתיים-

• החל מגיל 9 חודשים- פעוטות שלא יוזמים תקשורת יעילה וקשר עין עם הסביבה; לא מגיבים לסביבה; לא מתעניינים בילדים אחרים; לא מחפשים את המבוגר כדי להראות לו ולשתף אותו בדברים שהם עושים ועוד...
   

• פעוטות שלא מבינים הוראות פשוטות כמו בוא/ תן/ קח/ איפה כדור/ מי זה ועוד.
   

• פעוטות בעלי אוצר מילים דל הכולל מעט שמות עצם וחוסר בפעלים ותארים כמו גדול/קטן.
   

סביב גיל 3-

• ילדים שמתקשים בהבנת שפה- אי הבנת מילים, פעלים, מושגים (מושגי כמות/ מושגי גודל/ מושגי יחס); ילדים שלא מבינים שאלות כגון מי/ מה/ איפה/ למה.
   

• ילדים בעלי אוצר מילים דל, לדוגמא :משתמשים באותה מילה לתיאור מספר פריטים (קוראים "אוטו" למכונית, רכבת, משאית, אוטובוס ואופנוע). ילדים שמשתמשים בפעלים כלליים כמו "עשיתי עם המשחק" במקום "שיחקתי", "עשיתי עם הנעליים".
   

• ילדים שלא מפיקים לפחות משפט פשוט בן 3-5 מילים כמו "אני נוסע באוטו גדול", "ראיתי ילדים משחקים", "הילדה לובשת שמלה".
   

• ילדים שדיבורם מאוד לא מובן לסביבה, עם הרבה השמטות והחלפות של צלילים במילה, והדבר גורם להם לתסכול, כעס, הימנעות מדיבור, הפעלת אלימות ועוד.
   

• ילדים המגמגמים במשך מספר חודשים ללא הטבה והדבר גורם להם לתסכול, כעס, הימנעות מדיבור ועוד.

סביב גיל 4-

• ילדים שלא מבינים הוראות מורכבות כמו "תצייר עיגול ותביא לי כדור"; לא מבינים משפטים מורכבים כגון "תביא את הבובה שעל המיטה"; לא מבינים מילות יחס מרחביות כגון קרוב/ רחוק/ לפני/ אחרי ועוד...
   

• ילדים שלא מצליחים להסביר את הרעיונות והמחשבות שלהם במשפטים לפחות בני 4-5 מילים; ילדים שלא מצליחים לספר סיפור קצר או רצף אירועים לפי סדר התרחשותם (כמו מה עושים כשקמים בבוקר).
   

• ילדים שלא משתמשים נכון בריבוי שמות עצם (כדורים/ בובות); ריבוי פעלים (אוכלים/ אוכלות); לא מתאימים שם לתואר (כדור אדום, פיצה טעימה, ילדים גדולים).
   

• סביב גיל 4 דיבורו של הילד אמור להיות ברור ומובן מבחינת ההיגוי (חוץ משיבוש האותיות השורקות- ש,ס,ז,צ).
   

• ילדים שלא שומרים על חוקי השיח- למשל: לא שומרים על תור בשיחה, מחליפים נושאי שיחה בתדירות גבוהה, לא מתחשבים בידע המאזין עוד...
   

סביב גיל 5-

• ילדים שלא מצליחים להעביר את המסר שלהם ו/ או לספר חוויות בצורה ברורה לכל מאזין. ילדים המתקשים בשאילת שאלות הבהרה, ילדים המתקשים לספר סיפור קצר.
   

• ילדים המתקשים בהגדרת מילים (מה זה מטוס), בהסבר קשר בין דברים (מפתח ומנעול), בהסבר יוצאי דופן ועוד...
   

• ילדים שלא משתמשים במשפטים מורכבים וארוכים, עם פעלים נכונים בכל הזמנים וברוב הבניינים.
   

• ילדים המתקשים לזכור לפחות 4 מילים או מספרים ברצף, ילדים המתקשים לזכור ולשחזר סיפור.
   

• ילדים שמתקשים בשליפת מילים מוכרות מהזיכרון ובמקום זה אומרים הרבה פעמים "שכחתי איך קוראים לזה"; "אני יודע איך קוראים לזה אבל לא זוכר" וכד'.
   

סביב גיל 6- כל המצופה בשלבים הקודמים וגם

• נצפה להגייה נכונה של כל ההגאים השורקים (ש,ס,ז,צ)
   

• מודעות פונולוגית תקינה.
   

• שיפור ביכולת ההבעה בכלל ויכולת הסיפור בפרט.

חשוב לזכור-
קיימים הבדלים גדולים בקצב ובאופן רכישת מיומנויות השפה והדיבור בין ילדים. כך גם טווח הגילאים בו ילדים רוכשים את המיומנויות השפתיות הוא רחב.